קבלה בחמש שקל לקילו?
הרב יניב חניאיא טבת, תשעג24/12/2012ההבנה הפנימית של קבלה אמיתית מצריכה תעצומות נפש, שקידה ועבודה אישית שרחוקה מרוב רובם של האנשים. בוודאי עיסוק מעשי בשינויי שמות
תגיות:קבלהסודפנימיותזוהרלימוד תורהלאחרונה היה לנו עוד "מקרה שגרתי" בבית הכנסת, מסוג המקרים שהפכו לשכיחים כל כך. לעזרת הנשים הגיעה אישה ובקשה שנערוך לה "שינוי שם". היא אפילו הקלה עלינו והביאה איתה דף שבו הנוסח המסודר של שינוי שם על פי הסוד... שגרתי. מה שבכל זאת הפתיע אותי היתה העובדה שהדף שהיא הביאה איתה היה מנויילן! כלומר- הדף הזה מצוי בשימוש כל כך תכוף, עד שיש חשש לקריעתו ומישהו מצא לנכון לניילן אותו. שינוי השם, שבעבר היה אירוע נדיר מאוד, הנתון בידיהם של גדולי מקובלים ואנשי תורה עמוקים ושנוסחתו המדוייקת היתה במיני סידורים נדירים עם דפים מצהיבים, הפך להיות "כלי" שלא רק שאינו מודפס בסידור אלא אפילו מודפס על דף מנויילן, שלא יקרע מרוב שימוש. זו בעיה.
כמובן, בעקבות הזוהר הקדוש ברור לכולנו שלימוד והבנה יתירה בתורה הפנימית ובנסתר חייבים להיות חלק מתהליך הגאולה ועל פי דברי הרב קוק עצם "אטימות הלב" והחוצפה הם חלק מהתהליך של הכשרת הדור לעסוק בסודות פנימיים אלו ללא מורא. אולם בכל זאת, נדמה שיש הרבה מאוד סיגים ומורכבויות בתהליך הזה, הכובש את המרחב הציבורי שלנו.
בראש ובראשונה היחס... התורה הפנימית, כמו כל תורה שנכתבת בסופו של דבר, מורכבת ממילים, מהגדרות ומ"ידיעות" מעשיות שמתארות תהליכים של ירידת האור העליון, הסתרתו וגילוייו עד בריאת עולמנו המאוד מורכב ומסובך. בקריאה ראשונה, וגסה, בהחלט ניתן היה לקבל את התחושה של ידע סכמתי ופשוט. האות הזו ירדה כך, הפכה לכך, בגימטריה מדובר על מספר כזה וכזה... והנה, אני מקובל. ניתן אפילו ל"כוון" באותיות, בשמות קדושים או בברכות התפילה בצורה טכנית לגמרי. אולם חשוב לדעת ולזכור שמעבירי השמועות הללו עשו מאמץ עליון להסתיר את הדברים ככל יכולתם. עשו שימוש במשלים אין סופיים, בשכבות על גבי שכבות של הסתרים ורמזים כדי למנוע מהתורות העליונות הללו להתגלגל בראש חוצות. אפילו להבין את השכבה הראשונה של הדברים זה דבר קשה ומורכב, קל וחומר להבין את המשל, את הנמשל, את המשל שבנמשל ההוא וכולי. במובן הזה הרמזים והגימטריות ו"הכלים" שנותן הסוד הם אפילו לא השכבה החיצונית של הדברים, הם קוד שעניינו המפורש הוא להסתיר סודות. שימוש חופשי בקוד הזה הוא טעות גדולה. לפני כמה שנים שלחו לי "שיר" של מסיונרים בבקשה לפרסם אותו באתר שורש. ואני עדיין זוכר את התחושה שמלבד עצם העלבון שבקבלת השיר חשתי עלבון מכך שהזמרים בשיר ביטאו את השם המפורש ככתבו. בעוד שהיהודים עצמם עושים כל מאמץ שלא לבטא את האותיות הקדושות ככתבן ח"ו, באים אחרים וברגל גסה, בעירום (כפשוטו וכמדרשו) אומרים שוב ושוב שמות קדושים בביזוי. להבדיל כמה וכמה הבדלות יש בעיה דומה בלקחת ספר של מקובל אלוקי, שאחרי יסורי נפש ושנים של שינון ועבודה עצמית כתב "שם" שיש לכוון בו בזמן הדלקת נרות ופשוט לעמוד ול"כוון". במפורש ובבירור לא מדובר ב"גיוס לכווולם", אלא בכלים עליונים שיש לדעת איך לגשת אליהם ולקבל אותם בצורות מאוד מוגדרות לחיינו.
יתירה מזו, בעולם ההלכתי הפשוט ישנה בחינה, שצריכה הבנה, של כפיה. אפילו אלוקית. כלומר- הקב"ה כביכול כבול לחוקים הברורים של ההלכה במובן שאדם שמתנהג היטב יזכה לטוב ומי שפחות לפחות. אם עם ישראל יתנהג היטב, הרי שהקב"ה "חייב" לתת להם שכר טוב על עמלם ולהיפך. תורת הנסתר, לעומת זאת, מדגישה ומדברת על חוסר הכפיה. על כך שכל ענייני העולם מתחילים בדרגות נמוכות של הבריאה ושלדרגות העליונות יותר אין שום כפיה או אפילו קשר עם מעשיהם הפשוטים של בני אדם. הכל מתנהל בספירות העליונות הללו על פי מניעים עמוקים בהרבה, רחוקים בהרבה ועליונים בהרבה. ה"שימוש" בתורות וברעיונות מהנסתר כדי ל"הכריח" את האלוקות להתאים לצרכינו, כאילו אם עכשיו נשנה את השם אז נכריח את הקב"ה לתת לנו בני חיי ומזוני, היא למעשה הליכה ישירה נגד התורות הללו עצמן, המשוחררות מכל כפיה. המחשבה שנוכל להכריח את הקב"ה לעזור לנו, בזכות סגולה כלשהיא, שעת רצון מדוייקת שבה נתנו צדקה או אפילו בעזרת שינוי של דקלה בת חנה ליפה שרה בת חנה היא במובנים רבים ילדותית והפוכה לכלל המגמה החופשית והמשוחררת ממסגרות של הנסתר. השחרור הזה יכול להוביל לשתי טעויות מרכזיות- האחת היא זלזול בעצם חשיבותם של המעשים, כשיטתם של מכוני הקבלה למיניהם והשניה היא הפוכה- מין אמונה שבעצם כוחם של הסגולות הקבליות לשנות את המציאות. כמעט כמו שפחח מכה את המכות הנכונות על הברזל ומשנה את דמותו. גם בהנחה שהבנו את המכות הנכונות והיכינו נכון בפטיש הנפחים- עולמות הנסתרים והדרגות האלוקיות שהם מייצגים לא בדיוק כפופים לחוקים שאותם אנחנו מנסים להחיל עליהם ב"כח".
עם כל הזהירות הנדרשת נאמר שהדברים נכונים גם לגבי "רבנים", חוזים ומקובלים למיניהם. באופן מופלא ישנו קשר רוחני בין יכולת הבנה שכלית ועיסוק בצדדים ה"חישוביים" של תורת הנסתר לבין עולם המידות והנפש. במילים פשוטות- ככל שאתה רוחני יותר גם תבין יותר וככל שפחות, תבין פחות. זה לא רק עניין של IQ, זה גם עניין של הכלים הרוחניים שבנית. ממילא- מספר האנשים שיכול באמת לעסוק בנסתר, הוא מועט והמספר הולך וקטן ככל שעולים בדרגה לקראת שימוש מעשי בחוקים ובכללים הנסתרים. שינוי שם לא יכול ואסור לו שיהיה עניין להמונים בדיוק כשם שסגולות רוחניות לא יכולות להתגלגל על הרצפה לכל דכפין.
אסור לנו לתת להכרחיות של עולם הסוד בדורנו לבלבל אותנו, ההבנה הפנימית של קבלה אמיתית מצריכה תעצומות נפש, שקידה ועבודה אישית שרחוקה מרוב רובם של האנשים. בוודאי עיסוק מעשי בשינויי שמות, כוונות בהשמת השמן בנר או אפילו אמירת דברי תורה מתובלים בעולמות, ירודות אור, בינה חסד וגבורה. ניתן לשאוב מעט מהאוויר הטהור של מעמקי התורה, ניתן לקבל מגדולי אמת שמפרשים לנו רעיונות בסיסיים, אולם צריך מאוד להיזהר מהתופעות המתפתחות של "חמישה תיקונים בעשרה שקלים, רק היום".